בנצנוצי פנות-מיטה
לפנות בוקר
או שמא זה היה אמש
כשהיינו צעירים
שלושה תקליטים נשרטו
אצלי על הפטפון
ואלפי תקתוקים של שעון מעורר
הפריעו לאהבתי
ושיר לא הושר כשנגענו
רק מנגינות נשמעו
למגינת לבך
חובב המילים
וחובק הכוכבים שאני
הייתי כה אמיתי
כלפייך, כלפיי
עמוק בלילה של אתמול
כשהיינו צעירים.
אשרינו.

והבוקר
התקליטים נהפכו תקליטורים
הפטפון נהפך רהיט
הכוכבים נעלמו למול זיהום האור
השעון המעורר הקיץ מחלום.
ואת לא היית.

הרשי לי שוב
הלילה
להגן עלייך ממילים
לשמור עלייך ממגע
לגעת בך באמת
ולהיות צעיר איתך
בלי להצטער.

אשרינו שאנו.

19.7.2007
מוקדש לך ל', מילד הכוכבים התמים שלך. כשלי.