תמיד חלמתי סיוטים
תמיד התעוררתי בזמן

לפני שהחרמש כרת לי את הראש
לפני שפרדי קרוגר שיסף לי את הגרון
לפני שאיבדתי את הילד שלי
לפני שהתמוטט עלי הבית הבוער
התעוררתי
עיניים עדיין מוגדלות באימה
בוהות בתיקרה חשוכה
מיששתי כל פינה בגופי
וגם את המיטה
לבדוק שהכל בסדר
מייחל לא להתקל בראשי מוטל לצידי
שלא פורץ לי כל הדם בשפריצים אדירים וחמימים
ומלכלך את הסדינים שרק אתמול כיבסתי

כשבוהים נזכרים שבכלל אין לי ילד
ונזכרים כמה רוצה שיהיה לי
מרחרח לעשן שואף אוויר מלוא ראותי
שעדיין מכווצות לגודל של אגרוף
וקולט ניחוח קל של מרכך כביסה
כי רק אתמול כיבסתי את הסדינים
ועכשיו הם סופגים את זיעתי

גם אתמול היה נחמד לו הייתי מתעורר
אבל לא יכולתי הייתי כבר ער
אותם סימפטומים
עיניים מוגדלות
רואות איך החלום שלי פושט ולובש צורה אצל גבר אחר
ראות מכווצות
שלא מצליחות לקלוט אפילו ניחוח קל של הבושם שלך
לב שמחסיר פעימה כי התעייף כבר לפעום
אז הוא נח מעט כי פעימה זה לא הרבה זמן
והוא מין שריר כזה קדחתני
מסרב להפסיק לפעום לגמרי
וזה בכלל לא משנה אם טוב לו או רע לו
מחשבות קודחות
דמיון משתולל
ואין גואל

תגידי לי את
איך איש אחד מסוגל להבין
שאישה שאוהב
תמצא מישהו שיקשיב לסיפור שלה
בעולם ווירטואלי
סיפור על כמה היא אומללה בעולם השני
על איך היא מחכה כל לילה שירדם
כדי שתוכל לגרור שאריות שלה לחדר הסמוך
להדליק את המחשב
להושיב תחת קטן כחול ודואב בכסא של מליון דולר
להקפיד שהדמעות לא יזלגו על המקלדת
ולחלום אחר