לעת ערב, שעה שהרוח מתבהל בעצים,
נפערים בי רישומי קיץ;
כתמי שמש
כשכל בהרה
וכל נמש, נפתחים מחדש למגע,
אני שומרת את קבצי השתיקה, תחת ערגה-
שם כותרת.
עדיין,
אני נעה בין גופי לשלך,
בחוסר שלמות, ואפשר גם לומר שזו אולי
השלמה,
ובינתיים
אני לוכדת בכף יד מדומה,
את כל הרוחות
לרחישה
אחת ויחידה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.