מיכל טל / תקווה |
לאן ברחה התקווה?
בדד מתחבטת,
רועדת, צוחקת,
רגעים של שמחה -
עצובה ואינה רגועה.
הולכת חוזרת,
תמיד מהרהרת,
לאן ברחה התקווה?
כבר כמעט לא אוכל
ליהנות ולחייך,
כשסביבי העולם במרוצה.
חלקם חיילים -
וחלקם אזרחים,
עטופים באותה מלחמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|