רק רוצה שיהיה בסדר
רוצה לעבור כבר את הכל
רוצה להתקשר אליך בכל שעה,
ולשמוע מישהו מאושר מעבר לקו.

מישהו אוהב ומאוהב,
כי אני יודעת שאני כאן,
עם כל התסביכים שלי,
והם רבים,
יודעת בכנות להגיד לך:
"אני אוהבת אותך"

יודעת שאתה מדהים אותי
ושבכל יום אני מוקסמת מחדש
ושונאת את עצמי
(עד כמה שאפשר לשנוא עוד)
על כך שפגעתי בך.
אני לא מבינה איך תמיד בסוף
אני פוגעת באנשים הכי חשובים לי.

אומרים לי:
"תעברי הלאה",
"תשכחי", "תמשיכי",
"יש עוד אנשים שיאהבו אותך,
גם את עוד תאהבי"
"את רק בת 16"

והכל נכון,
אבל בלתי אפשרי בשבילי.
אני לא מסוגלת לשכוח
ואני יודעת שלך זה כואב לסלוח.

לפני כמה ימים,
אמרת שאני נשמעת כמו ילדה קטנה.
אז מה?
לא להיות כנה?

אני אומרת לך
את כל מה שיש לי על הלב, בכנות,
ובאמת שזה קשה,
במיוחד בשבילי, להחשף ככה.
אבל לך כל פעם מחדש
קשה לדבר
וככה זה נשאר

אולי לך טוב ככה
אבל אני סובלת.
מתה כל יום מחדש,
קמה
ומתה מבפנים.

אני, אולי ילדה קטנה,
אבל ידעת להגיד לך את האמת,
שבאמת, באמת כואב לי
ש... אני אוהבת אותך.
והפעם אני אומרת את זה
בבטחון.
אתה יקר לי
וחשוב לי.

ויש בי מן תקווה קטנה,
שאולי, היא זו שתשבור אותי.
ובה, אתקשר אליך,
אשאל:
"האם באמת אין שם יותר כלום אליי בפנים?"
ותגיד לי,
"נשאר שם עוד משהו אלייך בתוכי..."
"נשאר לך עוד מקום, כאן איתי.."

אני רוצה ללמד אותך לעוף
ולעוף איתך,
תמיד...

אני לא רוצה להתגבר
ולא מסוגלת להמשיך הלאה
כי
אני לא מוכנה לאבד אותך!

אהוב יקר שלי,
שיהיה לך רק טוב
ובבקשה,
תהיה כן איתי
ושמור עליי
  שלא אפול.
     
     מוקדש לך,
         באהבה אמיתית.