כמו נקודה על פרווה של נמר,
כמו טיפה בודדה בגשם זלעפות,
כמו פרח קטן בצבעוניות של זר,
כמו מקום אחד מבין מקומות...

חסר השפעה וחסר תכלית,
לא צובע צדדים,לא רוקם עיטורים,
לא עושה כל שינוי, גם אם מחליט,
משנה רק שבילים, אך נצמד למוכר בדרכים...

מנסה לדלל את החשיכה,
אך מרגיש בעצמו שנמס,
מנסה למצוא נתיב בשיחה,
לא מצליח להר חשיבות לטפס.

מנסה להוריד מעצמו מיותר,
ומרגיש שקורע לחתיכות את העור,
לא מפיק את הצליל, רק קורע מיתר,
ורוצה להמשיך ורוצה לעצור...

מנסה להשאיר סימן אחריו,
מנסה מסביבו לעשות גלים,
במסמרי החלטה הוא נצלב,
לא מרגיש בגסיסה, מקווה שמחלים...

אבל גם כטיפה קטנה של יורה,
גם פסיבי כקצף בסערת גלים,
אפילו אם רק תלמיד, לא מורה,
לא נבלע לגמרי, את הפאזל משלים.

כמו נקודה על פרווה של נמר,
כמו טיפה בודדה בגשם זלעפות,
כמו פרח קטן בצבעוניות של זר,
כמו מקום אחד מבין מקומות...
בין אם קטן ובין אם גדול,
לא נעלם בין צבעים וריחות,
גם אם שלם להיות לא יכול,
לא הולך בלי לחזור, לא דורך בלי עקבות.