ילדת החורף / דמך |
זולג מרקתך,
נהר אדום
של ייסורים.
דמך מציף
את כל מחשבותיי
בחשכת הבלהות -
כמו אור הזרקורים.
דמך טרי
ניגר בזיכרון,
מגליד
בתופת הכאב.
דמך מציף
את דמיוני,
מותיר לי
צלקות בלב.
אתה אינך עוד,
רוצח שכמותך!
ובמבט קפוא
מוצפת בדמך,
אוספת לבדי
שברים של תקוותך,
יודעת שאני...
אני לא שונה ממך!
מוקדש לעידן אוחיון ששם קץ לחייו בתאריך 9.7.06. יהי זכרו
ברוך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|