כשעיניי מחפשות אחריך,
הן רואות רק צללים...
כשמכתביי נשלחים אליך,
ללא מענה מנמען הם חוזרים...

כשידיי מגששות לגעת,
הן נתקלות אך בקיר...
כשאני רוצה עליך לדעת,
מסתבר כי אותך אינני מכיר...

כשנפשי זועקת את דמותך,
וקולי מחריש את השם המיוחל,
את מפנה אליי את גבך,
שואפת הרחק מעולמי הדל...

כשאת בוכה,
לא אוכל לנגב לך דמעות...
כשאותי את דוחה,
לא נותנת לי זכות לקוות...

כשמספרת את על חייך,
אסור לי אף לשמוע...
כשמצליחה את לחייך,
אני לא נמצא שם ממי הקודש לגמוע.

עולמי מקביל לעולמך,
זרועותיי לא יחבקו עוד לעד,
אין לי טעם אף לשאול לשלומך,
רק אני כאן נשארתי לבד...

כשעיניי מחפשות אחריך,
הן רואות רק צללים...
כשמכתביי נשלחים אליך,
ללא מענה מנמען הם חוזרים...