אני לא רוצה
לגשת ל
כתיבה ב
מחשבה ש
אתה קורא
אלא ב
במחשבה ש
אני
כותבת

(אני כותבת)

אני מדברת
אליך גלויות
הנשלחות ל
שומקום
ולמרות זאת
מקוות למצוא
עצמן
נקראות ב
דרכן של
עיניך
ונלגמות
באותה ה
שקיקה ש
בה נכתבו
עבורך

אתה עדין כמו
חגורת נפץ מ
תוצרת ביתית
אני גוחנת
מיוזעת
מנסה להבין
באיזה מתג אפשר
לגעת
אילו מחוטי ה
עצבים
יסבלו מגע יד
ואילו מ
צירי נשמתך ה
חורקים
יתבקעו אם רק
אעיז להפנות
לעברם
מבט חמוש
מברגים וצבתות

(נמנעת ככל האפשר
מלמות ב
תאונת עבודה)

ראה אותי
דרך
פשט ו
דרך
דרש ו
דרך סוד ב
דרך ה
נסתר

(בדרך זו
ולא ב
זו ה
הפוכה
לה)

לך במעלה
שבילי שיער
רד ל
חוט מחשבתי
עד ש
תבין מספיק
כדי
להעמיק ב
שורשה
הריבועי של
נשמתי

בינתיים
על אף
עגינותו של ה
רגש
הגוף מפליג
בין ידיהם של
תלמידי
משפטים אשר
אינם מפרידים
בין מילים ל
מילים

(בורגנים זעירים)

בוגרי אקדמיה
נקיי כפיים
עטופים סדיני כותנה
של כיתן אשר
אמא רכשה עבורם ב
משביר לצרכן

אני
גונחת באוזניהם ב
דיוק מעורר
חשד של
זיוף

כבדרך הגב
חורשת באצבעותיי
תלמים בגופם
שורטת בם
שמו של אחר
והם ש
אינם מבחינים בין
מילים
אינם מבחינים