דוד נניק / טחנות מידע |
לא שוטף את העיניים
בדם והרג דרך המרקע
רק הרקיע והסלעים
מתעלסים עמי בעירוב של צבעים.
מכלום באתי ולכלום אלך
כמו הרוח הנושבת,
אך גם בריזה רגעית
תזיז בסופו של דבר סלעים ממקומם.
בוחר בחופש
מחפש את החירה
בוער בשמש
פונה לבריחה
בוחר בבחירה וחפשי לחפש
בוער לבריחה ופונה אל השמש
אל האור והאופק
אל המייתו של הדופק
אל ייללת הזאב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|