בארץ הדממה
מצאתי את בית אבי
אדמה שקועה
ודם מטפטף
על שלג שמפשיר
בארץ הדממה
לא יכולתי להימלט
מזיכרון ימים
שלא שבו מעולם
בבית אבי
עדיין מסודרים הספרים בערימה
ואני הילד הקטן
אשר הולך בשקט
לעיתים חוזר אל גילי המוקדם
בשירים ישנים, מתמונות בזכוכיות ממוסגרות
בארץ הדממה
לא הכרתי מישהו
שיספר לי הסוף הטוב
העצה שהייתי צריך
לקחת בכל מחיר
במקום זה
נשארתי, עומד בשער
עם תיק אחד, וגוף שמבקש להניח
ראיתי איך אנשים חוזרים מחייהם
אל ביתם
ללא שום פשר
ובארץ הדממה
אותה הכרתי
הקירות נסדקו
העשבים גדלו, פרועים
כמה הייתי צריך כדי להכיר
את עצמי
מעבר למילים הפשוטות
בארץ הדממה
את אבי לא הצלחתי
למצוא בין האנשים
אולי הוא עזב מוקדם
אולי בטרם הכול התחיל
בארץ הדממה
ראיתי חיילים
צועדים אל הגבולות
כמו ילדים מחופשים
ואני מביט בשקט
בארץ הדממה
הדם על השלג הנמס
השאיר רק כתם
ואני בבית אבי
יושב בצד
ומחכה
שזה עוד ייגמר
בארץ הדממה
המים טפטפו להם בשקט