ואיך אפשר לא לנפץ שום דבר?
לא לצעוק באמצע החדר
שהגוף רועד
והכול נע במעגלים
לא יכול למצוא את האיזון
מה טוב, מה נכון?
כול החטאים עומדים עכשיו
למשפט
רואה איך החלון
מציג לי סרטים שחור לבן
איך אפשר שלא לחשוב
שהמחר יהיה דומה להיום
ומה יש לנו לקנות?
אור ירוק, המכונית לא נוסעת
כולם צופרים
ואני מדמיין, איך פתאום נשלף האקדח
מתא הכפפות
ישר לרקה
נשמעת קול ירייה
זה השיר ברדיו
שימשיך להתנגן מעצמו
בלי שום כוונה
ידעתי את המילים, את ההבטחה
מניח את הסיגריה במאפרה
יוצא לאט,
מביט סביבי
אנשים רצים ברחובות
ואני עדיין מחפש מקום לישון
קליפות קשוחות
לא האמנתי בחלומות
עכשיו המציאות מעירה אותי
אל תוך הגיחוך
איך אפשר שלא לשקוע
איך אפשר שלא לטעות
אלף פניות, להיכנס בקירות
צורח מבהלה
אולי רוצה שתבוא
רעידה ואחר כך פיצוץ עז
אמצע הכביש, זה לילה חשוך
אור ירוק ברמזור
אנשים עוקפים אותי ומביטים
זה האקדח שיורה, כדור אחד בפנים
לא האמנתי במציאות
זה השקר הגדול שסיפרתי
שלא היה לי משהו אחר
לחלוק אותו
איך אפשר להאמין
שיש עוד שערים, וחלונות בלי וילונות
מביט בעצמי מתוך שקיעה
זה אני שלוקח קצת יותר מכול דבר
ולא מצליח להחזיק שום דבר