ראיתי רצף אדווה וקצף
ובוהק אור מרפרף בכל
ואין חול חוף
עוטף ואופף מסתורין
לא רואים יבשת
שמיים ומים
ימי תוהו והרוח בזמן חובשת
מלחששת עד פני העור
עד שבא האור

מתפוגגת האדווה
גם בשעת מותה
לא ראתה את הקצף
על אחת כמה
כאן או שמה
גם לא את האור
כיצד בוהק במנסרת שבר
נח לבן והגוון נוהר סובב באופן
המיסתורין, טרם עבר במעברים
ובחרירים להניח אותות
לקשתות ובריתות
בהבלחת אורות.

שמטבעו בצבע הדברים
להפרד ככלות הכול לפרודות
בחיותו קצרת המועד
מרפרף ורועד באין
דעת חווית חווה או נפש
אדם ותבונתו

קצף האדווה לא קשר בין ברצף חלקיקי האור
באין מקור נוסף הגוון לא חמם בקור הדברים
ולא התמיד. להסיק עתיד.
ולהעמיד תורה סדורה
במחזורים

ציפור השמים גם היא
בבואה והולכה בנתיבות
נותרה באיברות מעוף בלבד
מראית עין
ואין מלהורות

ציפור קטנה אינה מבשרת
את המרחקים ולא מקצה סוף החוף
עיניה תרות לכל היותר מעוף
בלית מושג
בלית תובנות
לאגור הווה ולעבור
ממצב הניצב וטווה מתוהו תהיות:

ואין המראה שווה בזוג עיניה לאחד
ועוד נוסף שלא שינה בסף הדברים
ערך מוסף
מלבד מים נזילים ודברים שלכל היותר ראתה העין
זזים ונתזים

בהמתנות הללו בחדילת הבדלות
היה צריך להמתין
עד שיתגלה דייג אדם
השט על פני המים הגדולים
מעורר במושגים בעין הסערות
תבונות במראות כיצד חולפות
ונדוגות התקופות הזעירות

נזר המניח סיבה
בסביבה, מסקנות מה תכלית
ומי יחליט בנצורות והבצורות
המניח התבוננויות מהטמונות
בשיח אומר
במחזורים בעונות והרוחות הנושבות
מתעד וקטלג לתמונות ממשיות
הרוחשות
בקצף, בוהק, אור, חום וקור
וציפור.