פעם היינו איילת השחר וכוכב הצפון
נעוצים בחסדי השמיים
חופנים צופן זמנים
וצו באופן הכללים
מפזרים כוכבים מנייר
ברקיעים
במבוך החיים
הבקיעים היו מתאחים.

עכשיו אנחנו צב
שביתו על גב
ומתבהרים לאט
מונחים בגו הימים
עוד רגעים תרוצי בין החדרים
תרדי במעלה הרחוב
שוב בשדרה, צמתך שזורה
שהעלים לא ינשרו על ראשך
אנחנו מתגוררים באזור כפרי

גם הפרי גדל והבשיל
הילדים מהגן שלך גדלו בעוד שנה.
את שי, ואיתי, ונופר,
ראיתי אתמול
משחקים בארגז חול
גור כלבים רץ לעברם
והם גוררים תיק ספרים
בעגלת יד, שבים להורים.

בפעם האחרונה אמרת
שהחתול הלבן מסרב לשחק איתך.
הסברתי לך חתולים אינם כלבלבים
הם נאמנים לבתים
פחות לאנשים

בלתי אפשר להאשים אותם.
שהם מסרבים לקבל ליטופים
מטיבם שהם מגרגרים
ולבסוף מתרצים.

הבובות  על המדפים
שוב הולכים בפרוזדורים
בכי וצחוק חלופות דרים
בתקופות הללו הצעצועים היו פצועים
מתגעגעים
לימים החובשים פצעים
וגועים מכאבים

הסברתי להם ככלות הדברים
ילדות או ילדים קטנים חוזרים
לבתים.
לחפצים.
אם רוצים או לא רוצים
זה עניין של חוקים וצווים.

גם אם העצים צומחים במטר נוסף
רגליהן הקטנטנות
חוצות את הסף
לבסוף
והידיים לופתות גזעים

הדלת ממתינה על הצירים
כמו באגדה קדומה
מסיפורי הבדיות
הדמויות ישנות בציורים
פיה טובה מחוללת במטה קסמים טובה
מסדירה מעשיות רעות
של מכשפות
עד שהן עפות.
והזמנים שבים להיות חפים
מתפוחים מורעלים.
והכללים ברורים
שדברים קורים

בשדות הללו הילכו האגדות בודדות
נושבות ושבות, מעגלים
השועלים חמודים מתמיד
את זוכרת את העלים הצהובים
האסופים
מניחים עתיד
במעשה מתמיד
צבענו אותם לירוקים
יש רואה ומעיד:
בקול חרישי ללא רעם וברקים
אודות ילדה שהייתה בוכה על שלכת
והחוק והחוקיות. והממלכת
והמלך והמלכה והנתין

מי יבין

במחזוריות הזו בפעם האחרונה
סיננתי למענך את כל העונה
בלחישה שאפשר בחושים
בחמישית והשישית
לייסד חוקים המוחקים
מרחקים
לברור צחוק מבכי ולהפריד
כמו להעיד
שאפשר לברוא מחזורים חדשים
העוזרים מטבע הדברים
לצבור כוחות מחודשים

להילה באהבה.