חסן לחש לגמל "ברררר"
הברות שחיות מבינות
הנאקה רבצה מיד
עוד תייר מגבה
ירד
הסלע האדום
היה בשעות הללו בלל ניבי שפות
ורחש של מפגש הזוי בקשרי דם
קדומים
שאיש לא ניגש לאחיו
ממש
הקהל המערבי לא הבין
גם לא הבחין
שחסן האזין עד דק
להפטרה בגנות
הממלכה
ולקללה
הידק את הגלבייה
משך מעט לאחור את הכפייה
בניב מדברי מתנגן הנושב במעברים
שבין הסלעים והחול
נחפז להגן על כבוד הממלכה
בצליל קול
עם תנודות רכות
נעץ בנורי מבט
מרטש
בארשת פנים כפי שבמקום
הזה לא שכחו מדור לדור
כזה שגם חיילים ישראלים במחסומים
בשעה ותופסים
איש מתפוצץ
עוד לא למדו
ולא נראו כה נחרצים
"מאנלמג'אנון"
(מי משוגע?)
אם נורי הניח שהכל חלף
נאלץ לגייס את שרידי שאריות
ידיעותיו מזיכרונות אבותיו
אלה אנשי המדבר הנאמנים לראיס ולמלכם
המאבק צף על מי מנוחות
בדקויות רגוע
לכאורה
אבל המבט הסביר איש המדבר
פצוע.
"עדיף לשתוק כמו האבן
בטרם יזמין איש ערב
את משמר העיר הנבטית
החצובה בגיר"
הובהר בערבית פלשתינאית
לנורי הערבי הישראלי
הנאמן ללאום אחיו
משכם עזה ורמאללה
הוא לחש באוזני "אחי תוריד את
הנווד הבדואי האהבל הפלח הזה מעליי"
הוא אומנם לא דייק במיוחד
לפלח הזה היה כלל
המונחל במרחב הזה
בין לבין זכרתי את ישמעאל אברהם ויצחק.
יכולתי בנקל לפרוץ בצחוק
כמו שרה
ולדעת שניהם אינם מלאכים
וגם אחים ערבים לא יהיו.
היה חשוב להתמיד בערבית פלשתינאית
לבל תיפלט הברה בעברית מיותרת
ממילא העגות והניבים
והמנהגים היו מעורבבים בארמית
הרוויה במרמה
כל הבלל הזה
עשוי שיוביל מיד לפרוץ
מאבק על קוצו של יוד.
קרבתי לחסן
"בכבודי וכבודך"
כל שאמר
"מגיאנון למלק מין אלק?"
("מטורף המלך מי אמר זאת לך?")
"לה תתבהדל"
("אל תושפל")
נורי לא הובן
כפי שאכן אמר כאן
חמת דעתו של חסן נתקררה.
פצח בשבח מלכו
ומטיבו בניב בדואי מתנגן
נורי בארשת ערבית ישראלית
נותר דרוך שמר על פניו ארשת
סלידה שנלמדה
בישראל
מאחל בליבו לבל תנהר מתווי
פניו ותפוענח
לעיניי איש המדבר
התיירים האנגלים
צפו במופע
בפרשים הערבים הרכובים
סוסי המלך היו כאן אצילים
יחידים
לא הבחינו בדבר
מהלך חיו של נורי היו תלויים
על חוט השערה דקה מזנב
כלב
על עלבון הוד מלכותו
זכה מההפקר
לא הואשם
ולא נכלא
במכלאות הידועות לשמצה
בגין מילים אחדות
אדות מוצא המלך
והלך המתרחש בממלכת
חסן פיזר את המגשים
מאכלים של פולקלור
מתוזמן
על האבן
יאיר הקיבוצניק
לחש באוזני
עוד פתגמים הפעם
על טהרת הכחול והלבן
עברים טהורים
ללא רבב
"גם אתה פסיכי כמוהם"
היה אפשר לשתוק
"שיאכלו אחד את השני"
עוד פתגם נלחש.
הרהרתי בחוק מחייב
אותי ואותו
להגן על אזרח ישראלי.
כדברי הפתגם הישראלי הידוע
"ללא היבדל מין דת גזע ולאום"
התפזרנו אחר הקפה השחור
קבוצות
הערבים המוסלמים הישראלים
האנגלים הנוצרים
וארבעה ישראלים יהודים
המדברים כערבים.
חסן משך בחבל בעדינות
לא היה צורך בעמל מיותר
ולחש לגמל
"ברררררר"
הנאקה
רבצה
גם המדבר שב ונשב
רוח מנחה בקשב
כלחש העשב.
