|
ראיתי איש שהחליט
בדיעה צלולה
להתגרש מהאנושות
מכיוון שכך
מחק מרחק
בינו לבינה
בשתי רגליו
ורחק
לא התרגש יתר על המידה
מבדידותו
בהיותו בגלות מדברית מרצון
סינן את האבק בפיו
וטחן בחריקות עד דק
הרגלים משונים לדבר פנים אל פנים
עם אנשים
והקשיב לאבנים
ההחלטה הייתה הזויה
אבל הכלל היה ידוע לשמצה
כל מי שהתעמת עם האנושות
לא מצא מנוח ומוצא
עד כמה בזויה היא יכולה להיות
שעה ומצויה
במלחמתה ביחיד ובחלש
העבר העיד על נבזותה
הסדרתית
גם שהמעשה היה עשוי להיות מפורש
כצעד קיצוני ונואש;
חסר תכלית,
במגבלות הסכסוך
בשעה שמסירים את המיסוך
אפשר היה לגלות
ככלות הכל
כי מדובר באיש רגיש
בפרט שלא הבהיר
ולא העיר את האמת הפרטית שלו
ובכך מנע ליבוי יצרים
בינו לאנושות משחר הראשית
בשנית או בשלישית
איש לא ספר
הייתי חייב להודות
הצעד ניראה בעיני סביר,
בהחלט
לאור הנסיבות האישיות הקשות
והמתמשכות
גם שרחפו קושיות
בסך הכל מתגרשים ממנה אנשים
או מגורשים
ראיתיו בפעם האחרונה
מדבר לאבנים
והם נחלקים
חלוקים
והופכים לחולות זהובים
ושוחקים
היה יושב עם הצמחים הבוכים
והיו משוחחים עד הערב
מתנחמים
שאין עולה החרב
מי שקרב אליו היו הפרחים
ביום שרב מדברי
דברו אליו מהערוגות שבין הסלעים
פתחו את סגור עטרת ליבם
ועולמם הדווי
בוידוי
על וידוי ההריגה וקציר אחרון
שערכה בהם האנושות
על פי התיאור ניתן להניח
שהם עברו פוגרום
לאור היום
לדברי הפרחים ועל פי עדותם
האמינה
ידי האנושות היו נשלחות אליהם
ללא רשות
במס דמים במלחמותיה
בין העמים
על כל איש יחיד שהמיתה
הנחיתה עליהם גזירות
להיקטף בהוד יפעתם
לעטר קברים
לכסות מעשי ידיה
וקרבנותיה
המתים
כאילו נבראו פרחים
להיות עפר קברים |
|
אתם מקבלים את
מזרח אירופה,
אני את הבננות
מתוך: "קופיקו
ביאלטה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.