כחותם אחוז בידך
שפתי ישנים
לוח ארז בטירת הרי בשמים
דלת נצורה
מדובבת צפנתי
שמאלך אוחז תום
אהבתי

חותם היושבת בגנים
עולים שואלים
קולך איה הפעמונים
מה אשיב
כי לא תבואי עמו בשער רבים
כי יונק התום,

וקטנו מראות בך
מחום אות אמהות
עד מאוד
והזמנים בהם הנחת
שירת לידת מצרים
דילגו עלי הרים.

אמנה מראש חרמון מעונות
הלכת גולשת איילת בצימאון
מארץ עצי לבונה ואוהלות
מהרים
לגנים יורדת גאיות
באה בכרמים
פרחה הגפן
יונק לך בחופן
עולל עד בכלל
וטובים הימים
והלילות מתמיד

פלח צמתך שזורה שישים
ולקט שושנים
ורגל דורכת
ענבי כרמים.