מקפלת תקוותיה ודוחפת למגירה הרחוקה..
מסתירה את חלומותיה אפילו מעצמה...
לא נותנת אור ירוק לדמיון...
רק לשכל הישר והגיון...
מחביאה את הכאב והרצון,
התמודדות איתם נועלת בארון...
מתכופפת ומגמישה את הגוף,
יש לה נטל לסחוב ולא כנפיים -לעוף.
היא תהיה בדיוק כפי שרצו...
היא תשאיר את הילדה מאחור...
עצב לא יעיז לצאת לחופשי,
רק עינייה מסגירות את בור... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.