[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועה רוסינק
/
שיחה פנימית

לשבת לנשום...
123
לקום לנשום...
123
תרגעי, קצת כואב לך זה לא כזה נורא.
לשבת לנשום...
123
לקום לנשום...
123
-מה את עושה עם עצמך עכשיו, חותכת, יש לך עוד מספיק דם בשביל
זה.
כותבת, שוב, לשפוך עוד מילים שלא מגיעות לשום מקום.-
לשבת לנשום...
123
לקום לנשום...
123
"הפסיכי אמר שזה יעזור, הוא אמר שאני אשכח את כל הרעיונות
האלה."
לשבת...
כואב לי הראש מזה, אפשר כדור.
-את שואלת אותי אם אפשר כדור, תקחי אם בא לך.-
-כדור אחד לא יספיק, זה לא חזק מספיק.-
"אז רק עוד אחד, עוד שניים."
-זה לא יספיק, זה לא חזק מספיק
"אז רק עוד אחד, או שניים."
-זה לא יספיק זה לא חזק מספיק-
"אז רק עוד אחד, או שניים.
זה... אולי קצת הגמזתי."
-אבל עדיין כואב לך ילדה, נכון. את עדיין מפוחדת, ומה יקרה אם
המנורה תישרף, יהיה פה חושך, ואת לבד. השדים באים בלילה.
קחי עוד כדור, זה יעזור. אחד או שניים.-
"אחד, או שניים... שניים מה כבר יקרה."
-כואב לך ילדה.-
"לא, יש לי סחרחורת."
-אז תשבי.-
"שוב?!"
-אז תשארי לעמוד אם את רוצה-
-תסתכלי במראה, איפה את ילדה, נעלמת, הפכת להיות פחדנית שמנה
ומכוערת, בשביל מה את כאן אם את רק סובלת?-
"אתה אומר שכדאי לי ללכת, למצוא דירה אחרת אולי."
-לא אני אומר לכי לגמרי, אל תעלמי, תמותי, להתאבד זאת לא המילה
המתאימה לזה, הפכו את זה למשהו רע, תחשבי שאת שמה סוף לכאב.
במילא את בקשר רק עם אחותך, וגם זה מסתכם בבית קפה כשחצי מהזמן
אתן שותקות-
"אז מה, לקפוץ"
-לא, קחי יותר כדורים ותשתי עם זה משהו, שמעתי שאם שמים גם
שקית על הראש אז רואים צבעים יפים בדרך.-
"לאן אתה חושב שאני אגיע?"
-לא יודע, את לא מלאך, למעלה את לא תגיעי, אבל לא עשית יותר
מדי דברים בחיים כדי שתרדי לגיהנום. לא יודע, את תהיי איפשהו
באמצע, אולי פשוט תשארי פה אבל לא יראו אותך.-
"אתה חושב? אני אוכל לפגוש מלאכים בכל זאת?"
-אני לא חושב שהם ירצו לפגוש אותך, הם לא ידעו שאת בכלל מסוגלת
לראות אותם. אל תשלי את עצמך ילדה, את לא באמת חשובה למישהו,
אני פה כדי לעזור לא לאהוב.-
"ואם אני אקרא להם? חזק, הם ישמעו, ואז הם ידעו שאני פה."
-טוב מה את רוצה, בחיים לא מתתי ולי לא כואב, אני מניח שאם
תתאמצי את תראי אותם-
"אז זהו, כדאי לי?"
-לכי על זה, מה את מפחדת, זה היה בא בכל מקרה. עכשיו או בעוד
חמש עשרה שנה-
"אבל אני בת 16, יש לי עוד הרבה זמן"
-לא נכון, למה נראה לך שאת לא תתפוצצי באיזה קו 6, ואם זה לא
יקרה מאיפה את יודעת שתעברי את הצבא, וגם אם כן, את רוצה
להעביר את החיים שלך ככה כשכואב ואת רק מחכה למות, תגמרי עם זה
פה, מיצית את השנים החשובות של החיים, מה את רוצה לחכות עד גיל
30? אני לא אהיה פה עד אז, אולי אפילו מחר אני לא אהיה פה, מה
את מפחדת, זה לא כואב תעצמי את העיניים ואת לא תרגישי את זה
בכלל.-
"אתה תתגעגע אלי?"
-אמרתי לך שאני פה כדי לעזור לא לאהוב.-
"ואיך ידעו שאני מתה?"
-אני אגיד שנכנסתי ומצאתי אותך ככה, אם זה מדאיג אותך אני אהיה
אחראי להלוויה שלך.-
"תודה"
-טוב אז את עושה את זה או לא?-







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתה שעיר כמו
מונגולי!


פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/5/07 19:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה רוסינק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה