חיים נוי / המאלף המצוי |
שב!
זעקתי על הגור הקטין.
שב!
והוא הביט בי כלא מאמין.
שב!
חזרתי על זעקתי,
בקול רם יותר ולא בכדי-
והוא:
ליד רגלי השתין ועשה צרכיו,
להראות שאינו מוותר עכשיו.
היום כעבור חמש עשרה שנה,
הוא כבר רגיל וחש בבית,
לכן עלי זאת עושה ובכל פינה,
כאלו מצא בי את עץ הזית.
"על כן מה נשתנה?
מתחיל באילוף
מהתחלה."
14.5.06
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|