חיים נוי / שתי דקות מתוך עיניי |
לחובש לי נאמר לעזור
ידעו את עמידתי בפני המוות האפור.
בעיניים דומעות הרמתי היד,
הבחנתי בחובש המקיא בצד:
הנחתי אותה לצד המת,
לא זיהיתי אותו ואדע כעת.
יריות נשמעו מכל צדדי,
מיששתי את עצמי אם עודני חי:
אמנם לא נפגעתי ממש בגופי,
לאחר מכן ידעתי הכאב בנפשי.
לראות את חבריך מוטלים כחפץ סתם:
כאשר הדם זורם מכאן ומכאן!
הזעקות החלו בתום כשתי דקות,
אזי הבנתי: אין גיבורים די עם זאת!
אבל איך על המדינה שומרים בכל זאת?
14.5.06
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|