אי שם בארץ רחוקה חיה לה נסיכה יפהפייה
בעלת אופי מיוחד ואפילו חכמה
ולא רחוק ממנה התגורר נסיך עצוב
שכל היום כתב שירים ושר את הכתוב
הנסיך, שלא ידע אהבה מימיו, היה אחרון הרומנטיקנים בעולם
והנסיכה מבחינתה לא האמינה שיש מישהו מושלם
הנסיך פגש בנסיכה סתם כך ביום מן הימים,
כאילו משמיים נכנסה לו לחיים
ניגש אליה הנסיך, והזמינה עימו לשוח
שעות דיברו השניים, עלה מצב הרוח
לבסוף שאל הנסיך את הנסיכה "מתי אראה אותך שוב?"
היא אמרה לו "נשואה אני" והנסיך היה עצוב..
אך הנסיך נלחם בכל הכוח ולא היה מוכן לוותר
הוא אמר לה "אאסוף אותך מחר ב10" , והבטיח שלא תצטער
למחרת בשעה 10 חיכה הנסיך לנסיכה,
חיכה על מרכבתו, עם שני סוסיו מן האורווה
הנסיכה התגנבה מן החלון, בעזרת כמה שמיכות שקשרה
הושיט לה יד הנסיך, והעלה אותה למרכבה
נסעו השניים אל הים, להביט על הגלים
הירח היה מלא, והשמיים כוכבים
אמר הנסיך לנסיכה שלא הרגיש כך מימיו
שנראה לו שלראשונה בחייו הוא סוף סוף מאוהב
הנסיכה פקפקה קצת באהבתו של הנסיך,
אבל זרמה עם השיחה, בכל זאת, הוא 'חתיך'
הנסיך בא לנשקה, אך דחתה הנסיכה
אמרה לו שרוצה, אבל ממש לא יכולה
הנסיך הפך עצוב שוב, וכמעט שבכה
הביט לתוך עיניה של הנסיכה יפת התואר
כששפתיה לוחשות לו שחייה הם בית סוהר
אמרה לו שנראה לה שגם היא אותו אוהבת
ושכבר הרבה זמן היא רוצה לעזוב והאהבה כל כך כואבת
ושהייתה רוצה לברוח, ולהיות איתו לנצח
אך היא מפחדת לעזוב, והאהבה לא תנצח
הנסיך חסר אונים נשק לה ועזב
ומאז אותו יום בהיר, אבדו גם עקבותיו
אך מידי יום ביומו היה שולח לנסיכה שירי אהבה
שתדע את שמרגיש, ושלא אבדה לו התקווה
עד שיום בהיר אחד קיבלה הנסיכה מכתב עצוב
היא התחילה מיד לבכות כשראתה מה שכתוב
זה היה מכתב פרידה, הנסיך כבר לא יכל
הוא נעץ חרבו על אבן , ועליה אז נפל
הנסיך אמר לנסיכה שאין טעם לחייו
שאין סיכוי שבמישהי אחרת יהיה הוא מאוהב
מאז מידי יום מבקרת הנסיכה ובוכה,
בקברו של הנסיך, הנסיך אהוב ליבה
ועל קברו של הנסיך רשום רק משפט אחד:
"אהבת אמת מגיעה פעם אחת ונשארת איתך לעד" |
