כמו סיגל הנביא את תכונות הנודד
אני מיטיב לסובב את הברגים ומתעודד

לא חשתי קנאה, ולו קטנה
עד התחברותי לטכנאי הרוסי
רבותיי, זו הרגשה נוראה
ואני מדחיקה

איך לשוך הקלס הייתי מחכה
לשעת שקיעת היום אך טרם העמל
לשרברב את ראשי מבעד נגמ"ש
ולייחס לי את השריפה השמימית
כהצלחה של ממש

הברגים מחליקים את מפתח החצי
כאשר הוא בידי
הפתילים מתעתעים וגפיי נכנעות
עד בוא דמעות

הכנתי את ארגז הציוד הדרוש
לתיקון המסווגים בהר דב
והתרגשתי ועליתי ומצאתי עצמי
עולה בפיתולי חוות שבעא וצופה
אל אורות קרית שמונה
ושוב דמעות על ששכחתי
ועליתי כמשורר
רק עם עט

שבתי בתשובה
שלילית

הטכנאי הרוסי...
כמה שנתקרב
ובאמת שאנו כבר חברים טובים
תמיד ישאר מרחק של אימה וחשד
אולי זה הקור הערבתי שלו
ואולי זו רק קינאתי המשתיקה

ראוי הוא יותר לתואר קוסם
מאשר טכנאי
רק תנו לו חוט ברזל, כמה ברגים ומכפתיים
והוא כבר יפעיל מופע אור יקרות מפיל שמים

אולי הוא ראוי לתואר
סטיריקאן
אני והוא פוגשים
כמה לוחמים שירדו לעמק
בכדי לתקן את נגמש"ם האהוב
אנו באים לעבוד את חלקנו
אחד מהם אומר " 'תייחסו אליו יפה - זהו 939 "
והרוסי מסנן לי, " תשאל את 939 אם הוא יסכים שנצטלם
ליד ה-צ' שלו "

אני עודני בתול
והישועה נראית ספונה
בחמ"ל
אני מאוד מאוד נרגש
בסניף הסופר פארם
הרוסי מובילני למדפי
צבעי השיער
הוא מראה לי קופסא עליה
נערה פרבוסלאווית יפה, שיער ערמוני
היא הייתה חברה שלו פעם
הוא אהב אותה
אבל הראש היה כחלל הפעמון

אנו מסכימים שביום הקרב
יעמוד הוא בחלון
ויכוון את תנועותי אל ומהחנייה
המכונה אישה
כהכוונת הנהגים הנהוגה בצבאנו
ואני מידכא עצם המחשבה
שאפילו שם חסר אונים אני
בלעדיו

בעת מתקון דברים שאין
בטחון השדה מאפשר לתארם
על גג מוצב גלדיולה
פורס הרוסי את משנתו
שצופנת את הסיבה
בגללה לא נשמור על קשר
לאחר שחרורינו...

אני אוהב ציון והשפה העברית
והוא אל אמריקה נקווה