בימים שלבד לי, ויש יותר מדי מהם,
אלמוני שולח זר פרחים צבעוניים ואת הבית מבשם.
הוא מביא לי את הזר, עם אביר על קטנוע לבן
(נער משלוחים צעיר, שלא מוצא בי שום עניין).
פרח אחד - אולי בעצם שניים - מאותו הסוג ממש,
מתחברים לעשרות פרחים שונים שעושים אותי נרגש.
הם אסופים בסרט צבעוני, עם כרטיס ברכה גדול!
ושיר קטן וקיטשי שישכיח את הכל.
ומילים טובות, מחבקות, מרוות את הצמא, כתובות בעט כחול
בכתב יד של מזכירה.
הוא שולח לי פרחים, וחותם כאלמוני.
(הוא לא רוצה שאנשים ידעו שהוא בעצם, רק אני).