דרור שחף / את |
אני עוצמת עיניים ובין הדממה חשה את טעם שפתייך.
גופך העירום עוטף אותי אהבה, סופג את הכאב.
גופך העירום מכסה אותי בחמימות ביתית שכזו.
את עדיין שם. מטושטשת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|