כציץ אחר היורה שצמא,
הנאות העולם תבקש.
עת נץ החמה בטל שירווה,
למימיו המתוקים תתעקש.
תפרוש הטרף הקמוץ מכאב,
לאסוף בחמדה הנטף.
בטרם יבול גופה הדואב,
תרווה לשדה ונימיה בחטף.
זה היורה את מימיו בערגה,
בלאט את גופה יציף.
יסוג הסהר כמו בשגגה,
כל אשר לו, עליה הרעיף.
ינוע ראשה לפטור וטרף,
למרות גודש מימיו גופה ששרף.
סונטה לפרח /
במטאפורה
השיר מהמצגת "
רקדנית פלמנקו"
מאחר והובטח
למישהו:)
חיים
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.