ראיתי משורר
רציתי להגיד מוכשר ששר כמו זמר
שאמר כל מילה באבן
אבל בין לבין עף לעברו
התבן מגורן סמוך.

אכן בגלל החריזה
התבנית והאריזה
היו לו מאמינים
הנושקים כל מילה כלמזוזה

אז עדיף לכתוב עליו ללא כל תבנית
ללכת בין המילים בתענית
בדלות בקלילות
שלא יראו את היופי
כיצד עטוף כמו סוכריות טופי

לכל היותר להתמקד בילדים
האוהבים ממתקים
איך מדדים סביבו
ומתקבצים תמימים

ואת האווירה החמימה
ואת חוסר חשיבות המילה
העולה או נופלת בקולה

סתם כך ללא תכלית
לעסוק במקבץ עלית שצץ
מתוך עת שנעשק
ולא נשק ולא רץ
לשבור שיא
ולא קפץ מעל משוכה
כדרכה של תחרות
או עסק ברומה של חירות.

סתם השתרך והיה הולך
בין הבריות ובורר מתוכם אישה
עטופה סחבות שהטיפוח לא בה

תפח רוחם של רואיה
מעולם לא ראוה מעבר לאיחולים
שבעוד שעה תמצא בקבר
עמוק ויחמוק המראה

עת להכות ולהודות
ההמון ימשיך בדרכו
לעטוף לחבוק שירים
מוקצעים ירוקים כמו עצים
שאין בהם ציפורים מקננות
מלבד ציוצים
ועונות מעוננות
וקוצים מבצבצים על גבעולים
עם מילים יפות עפות
שאינן מתעייפות
שהן חפות
מכל אמירה
טמירה.