שלום לך הוד מדבריותך,
פעם נוספת אנו נפגשים.
אני כבר אינני ילד -
עכירות של סבל מופנם מבריקה בעיניי
ובפי שתיקה של סייג לחכמה;

ואתה, כמדומני, זקנת אף אתה
ונרגנת לעת שיבה -
בקוצר סבלנות מוחלט מול היסוסיי,
ממורמר וזעף, אתה מחרה אפך
בנשיפות עזות של רוח קדים בלתי מרוסנת,
המטלטלת את מחשבותיי בקופסת ראשי,
לא נותנת מנוח;

זה השקר שלך, העמדת הפנים הנבזית -
מזמין בשתיקתך ובצחיחותך התמה
ומחרב אהבה נערית באכזריות וקור;

גם הפעם רימית אותי
גם הפעם חשפת אותי
עוד אינני מוכן אליך, עוד בתול אני.