אני ילד שחור שיער עם עיניים חומות. כרגע, אני לא גבוה במיוחד
אבל אני מקווה שאגדל ואהיה יפה תואר וחכם. בעצם, זה לא כל כך
משנה כיצד אראה. ההורים שלי קנו לי מחשב חדש וחיברו אותו למקור
המידע. יש לי חברים רבים מכל העולם. התחביב שלי הוא לטייל עם
הכלב שלי ביערות מסביב, למרות שהוא נובח על בעלי החיים, בדרך
אני נהנה מאד מחברתו. קוראים לי הנלי, ואני חיי.
אני וחברי בגילי, סיימנו את בית הספר בגיל 12. אח"כ בחרנו לנו
קורסים שאותם נסיים עד גיל 16. כולנו לומדים בקורסים פילוסופיה
והיסטוריה. אתמול למדנו דבר מרתק מאד בשיעור אסטרונומיה, אבל
על כך אספר בהמשך. ההורים שלי הם אומנים, כמו מרבית ההורים,
הרין - אימי היא ציירת והבלס - אבי כנר. ביתנו בנוי מעץ שגודל
במיוחד למטרות בניית בתים ורהיטים. היום בבוקר אכלתי סלט מתפוח
עם קברל-פרות טעימים ביותר! יש מיתוסים שמספרים על אנשים שאכלו
בעת העתיקה חיות... הייתם מאמינים איזו אכזריות? ההיסטוריה
שלנו אינה מורכבת ביותר, יש בה רק אנשים חשובים שהגו דברים
חשובים וגילו תגליות, בעצם כולנו יודעים הכל על העולם בו אנו
חיים, הוא לא תעלומה כלל.

לפני כמה ימים, חברי הטוב הריט הרים אלי את מבטו, הסתכל לי
עמוק בעיניים ושאל: "אתה באמת מאמין בחייזרים?" "ואתה?",
שאלתי. הוא הסתכל גבוה לשמים ואז בהה באדמה. "אני לא יודע",
הוא אמר, לא יכול להיות שכל היקום הענק הזה נברא רק בכדי שכמה
מיליארדי יצורים קטנים ייהנו מאלפית חלקי מליון ממנו... "זה
תמוה בעיניי", אמרתי, "חייזרים?", הוספתי. "אני מתאר אותם
כגופים גדולים מרובעים עם מחושים בצבעי שחור, לבן ופסטל...,
איך אתה רואה אותם הריט?" הוא הסתכל לי שוב עמוק בעיניים ואמר:
"אני חולק על דעתך, בעצם אני חושב שאתה טועה לחלוטין! דמיין
לעצמך ששני יצורים בדיוק כמוך וכמוני דנים כמעט באותה השאלה...
האם תכנה אותם חייזרים בכל זאת? איזה תנאים צריכים להיות בשביל
ליצור ריבועים עם מחושים לדעתך? למה זה טוב???", הוא הטיף בי.

" הידעתם שהכוכבים שאנו רואים נראו כך לפני מיליארד שנים?
למעשה אין אנו יודעים כיצד נראה היום כוכב אליו אנו לא יכולים
להגיע. את המרחק בשנות אור מודדים ע"י חישוב המהירות בה מגיע
האור של הכוכב הרחוק". כך אמר המורה לאסטרונומיה בשיעור.
כשאגדל, ארצה להיות אסטרונאוט או פילוסוף. בשני המקצועות
ממריאים הרחק אל מקומות לא מוכרים באמת, מבצעים ניסויים
שיכולים לשנות את החשיבה שלנו לעד. הריט, חברי הטוב מקווה
לעסוק בפיתוחים טכנולוגיים על מנת למצוא חיים בעולם החיצון.

זו היא שנת 2,000,000 והכל פשוט מושלם. סיימתי את הלימודים
שרציתי וכעת אני מוכן להבזיק לחלל, ואני רק בן 150! הריט בנה
עבורי מתקן עגול עם קרום ביולוגי שמתוכנת ביולוגית לשמור על
המצב בפנים. הגז בפנים מזין את גופי בהתאם לצורך דרך העור.
הקרום יבזיק למקום בו הסביבה הביולוגית מפיצה אותות דומים
לעולם שלנו. אני כבר לא יכול לחכות.
נפרדתי ממשפחתי וחבריי ונכנסתי לקרום. היה קצת מוזר בהתחלה,
ולכן נתנו לי חצי שעה להתאקלם. הקרום נכנס לפעולה וקיבל אותות
מהריט, התחלתי להרגיש קל כמו נוצה, הקרום שוחרר בחלל לאחר שעה
וחצי. כעבור דקה או שתיים, כך נדמה לי, הרגשתי נפילה. הכדור
היה מוכן לכך, ולא הרגשתי כאב. חשבתי על פתח היציאה והוא
הופיע. קיפלתי מייד את המתקן.

לאחר דקות ארוכות של התבוננות התחלתי להבין שלא חזרתי חזרה
לעולמי. את ההבדלים היה קשה למצוא. הדבר הראשון שהרגשתי הוא
קושי לנשום, חוסר חמצן. האטמוספירה הייתה מזוהמת, אך בכל זאת
הבנתי שאם אתאמץ אוכל לסנן לי קצת חמצן לריאות. שמעתי צעקות
ובכי, עשן בכל מקום... אבל היצורים דמו לי כל כך... הם דיברו
בשפה לא מובנת ונראו עצבניים ומוזרים למדיי. פעם נתקלתי במושג
משוגע, אני מניח שבכדור זה כולם כאלה!
הצלחתי לפלס את דרכי למקום בו ניתן היה להתחבר לעולם הזה דרך
מחשב. לא האמנתי למראה עיניי... אני נמצא כמה מיליארדי שנות
אור מהכוכב שלי, אני נמצא עכשיו בשביל החלב! זהו המקום אותו
לפני חצי שעה ראיתי כגוש חסר צורה וקצב. המקום הזה נראה דומה
לבית שלי, היבשות והאוקיינוסים. האם הריט צדק? האם החייזרים
שכולם דיברו עליהם הם כמונו?
מצאתי מקום עם טלסקופ, לקחתי נשימה עמוקה והצמדתי את עיני.
ידעתי לאיזה כיוון להסתכל וראיתי את זה... אי שם במערכת כוכבים
רחוקה ראיתי כדור, ללא אטמוספרה, ללא התפתחות...
עכשיו אני יודע שנחתתי כאן כחייזר מעולם חייזרים. הריט צדק, לי
אין מילים...