|
לא הרפיתי לרגע
ועברו כמעט 100 שנים
אגרופי אוחז פרפר לבן
זיכרון של תום נעורים
לא שכחתי
חבשת את ידי
בעדינות
בחיוך
פיזרת בעיני אבק צהוב
בחיוך
סיננת בשקט
לילה טוב
פעם בשנה זולגות דמעות
אילמות
חוצבות קמטים בזמן
מתוך עיניים אפורות
קופצות הדמעות אל מותן
והארמון ישן ולא יודע
לעד פקוחות עיני
בכל חלום אני נוגע
וכוויות תקווה על ידי
בקרוב מאד, יתם זמנך
והדמעות אז ישמיעו קולן
אצא לחפש, לדרוש בשלומך
אצא לקבור פרפר לבן |
|
|
מיומנו של
אחד...
ביזיון!!
ככה קראו לי
בימים שלהגיד
"אביה האיום"
היה יותר גרוע
מלהגיד "מוות
ליהוה"
אבל אל תיטעו
"מיומנו של
אחד"
זה אני -
האיום,
אביה האיום.
אביה האיום.
ארנב חולה גזזת
יוגרל בין אלו
שיספרו בהצלחה
את מספר הפעמים
שבהם "אביה
האיום" או
איזכור שלו
הופיעו בסלוגן
הנ"ל,
וכפי שאמרתי:
אביה האיום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.