|
גם נזירה
שנדרה נדר
לחיות ב
מנזר של
שתיקות
תדגדג לפעמים
געגועים
לימים
בהם הייתה
שבויה ב
מינ
זר
של מילים
המטען הגנטי
התארגן לכדי
מטען
סמנטי
על דף A4
במשקל מאה טון
עם לוגו של
קופת חולים
מדיף סטריליות של
מונחים
רפואיים
ע-
קרים
גלולות יתגלגלו
במורד הגרון
עד ל
כרס צחיחה
מרצון
האם יש
כאבים שאינם
משתכחים?
(מתעוררת שטופת זיעה
מביטה ביומן
מחשבת
תאריכים)
אני תמיד
יכולה לקוות
ש
אני שונה
(או אולי מיוחדת)
גם כש
אני שומעת את
עצמי
מדברת מתוך
גרונה
של מישהי
אחרת
גם זונה של
מילים
נכספת
לשתיקה ש
במגע
בין
גב חשוף
ליד זרה
ללא צורך להגות
הברות
מיותרות
הזמן אינו
לינארי
אלא נפרש
לצדדים
כמו
מניפה
זו רק
השפה
שעושה הפרדות
בין מה ש
היה
מה שהווה
ובין מה ש(עודנו)
יכול להיות
|
|
|
אני לא מבין למה
אנחנו צריכים כל
הזמן לשפר את
המפציצים שלנו.
מה כל האנשים
שהפצצנו עד
עכשיו התחילו
פתאום להתלונן?
לא זוכר איך
קוראים לו, היה
לו תפקיד צבאי
חשוב בריטניה,
אבל אין מה
להגיד - הבנאדם
צודק! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.