|
אני פורס כנפיים
ועף מעל העננים, הכל לבן מתחתיי
ואז צונח ופתאום היא אדומה
היא, שאהבתי, מדממת גאווה.
למה הם מתלוננים? היא שואלת
זה קל להבליג
כשיש הכל בא כמובן מאליו.
היא פורשת כנפיים
לגלות שהן שבורות ומרוטות
פתאום היא בצד השני
לובשת מסכת נקמה
ששורשיה הם ייאוש עמוק
לוחצת על ההדק
ומתפזרת לכל הכיוונים
לכל מי שרק מוכן לקבל. |
|
|
"אם אני חושב,
משמע אני
קיים?"
"אני לא חושב"
ענה לי מישהו.
"עזוב אותו"
אמרתי לעצמי,
"מי הוא שידבר,
הוא לא קיים".
אחת ברגע של
הרהור ברומו
(נו, טוב, לא
כ"כ) של עולם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.