צרור לבי נעול בלילות של בדידות,
סודות כמוסים בתוך כספת לבי נגלה דרך דמעתי.
געגוע לתחושה ישנה - עיניים המביטות וכספת נפתחת,
צופן נקרא דרך המבט, לבי כהר געש מתחיל להתפרץ.
את סודותיי חלקתי עם הירח הזוהר, בעוד כוכבים האירו דרכים
חשוכות.
שביל עקלקל סוטה לדרך שאינה ידועה, דרך אחרת אל תוך כספת.
בתוכה נמצאים זיכרונות עצובים, געגעועים אל עיניים מביטות.
מסתכל עליהן, רואה שכולן עצומות!
חזקה ונחושה אך לעיתים גם חלשה, זרים מנסים למצוא את דרכם אל
הכספת.
לבבי נשאר קרח! היכן הלהבה המחממת?
היכן היא מתחבאת ושותקת? |
