אני לא אוהבת לקרוא שירים ארוכים.
אני לא אוהבת משפטים ארוכים.
אני לא אוהבת שמדברים איתי במילים גדולות.
אני שונאת כשאתה לא עונה לי.
אני כבר לא שומעת יותר מבית ופזמון בשיר, אין לי סבלנות,
אני לא חושבת שזה בגללי, ככה לימדו אותי בצבא.
תגיש לי את הכל בסיכומים, ותשדל להיות קולע,
יש לי עוד המון דברים להספיק וגם צריך מתישהו ללכת לישון.
אל תחייך אלי כשאני בוכה, אלא אם זה חיוך מלא רוך, ואת זה
ממילא אין לך אז אל תנסה.
תפסיק להגיד שאין לך מה להגיד,
ולא, זה לא אומר שבמקום אתה צריך לשתוק (ראה שורה 4)
זה לא נכון שאני אף פעם לא אהיה מרוצה,
אל תגיד שזה מה שהתכוונתי להגיד.
אל תגיד שאתה מכיר אותי.
אל תגיד שאתה לא מכיר אותי.
אל תגיד שזה מה שהתכוונתי להגיד.
אל תשתוק.
אל תגיד שלא נפגעת,
אל תגיד שאתה לא כועס.
פעם אחת בחיים שלך תעשה משהו אימפולסיבי.
תפסיק להיות כל כך מחושב.
תפסיק להיות כל כך צודק.
נכון, אנחנו באמת לא מתאימים.
תאמין לי, הרשימה עוד ארוכה,
ובכל הסעיפים אני צודקת.
אני תמיד צודקת.
אל תגיד לי להפסיק.
אל תגיד שאתה רוצה לישון.
אני רציתי לרצות לישון קודם.
למה אתה תמיד מנצח.
אני אוהבת אותך.
נתחבק ודי?
אל תגיד לי לא. |