אשת הרופא / מלחמה |
העיניים נעצמות בחיוך -
מלחמה.
איזו עת אמיצה ונפלאה לאהבה,
איזו התרוממות רוח בתוך היגון והשכול.
לאחוז זה בזו,
לחיות רגעים רגעים ברומנטיקה נאיבית.
להאמין - אין מחר.
ולשכוח,
לשכוח שמחוץ לדלת,
תל אביב קייצית
ופרצופים משועממים
והמון כלבים מטיילים ברחוב,
רק הם שומעים צפירה גבוהה ודקה.
רחוק משהו נורא מתחולל.
חולמים אפאתים, לא יכולים באמת לשמוע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|