New Stage - Go To Main Page

רמי בקיש
/
אני דגיג אקואריום





מומלץ לקשר שיר זה ל "אני הלויתן"
http://Stage.Co.IL/Stories/604574

ומשם לסדרה כולה.





נכון, נולדתי לשתוק
כבני מיני, באוקינוס האטלנטי.
ביתי, חדר עלוב, אותו אחלוק,
עם אומללים אשר נפלו על קנטים.

מדי פעם אקבל פתיתי מזון ומים עכורים.
מזמן אני כבר לא אטרקציה לזרים.
שוחה הלוך ושוב, הלוך ושוב נתקל בזכוכיות,
הלוואי יקנו כבר דג טורף, נמאס לי כבר לחיות.
רק עולל, כבן שנה, סקרן עוד בי מביט
עד אסיים, אצלול, אשוט, אמות על קרקעית.






היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/8/06 9:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רמי בקיש

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה