כבר אי אפשר לקרוא אותך.
בלתי אפשרי להפריד בין הדפים הדהויים,
המצהיבים, שהשנים נתנו בהם צבעם.
הכריכה כולה מתפוררת, נגמרת, מתבלה.
שם המחבר שחוק, בלתי קריא.
כבר אי אפשר לקרוא אותך.
מפזר מילים של יופי של סגידה
כמו בוזק אבק כוכבים כסוף על כולנו,
אבק שקרי, כל כך לא אמין,לא נאמן
אתה בודד, לבד, אפור כל כך.
כבר אי אפשר לקרוא אותך.
הדיו נמרח, הניקוד כולו עיסה שחורה-אפורה,
מבחן רורשאך.
נועל נשמתך, מאגף מהותך, מגן בגופך
כלום לא חודר, דבר אינו חומק
אתה הכי לבד, הלהט מת.
תתגעגע אליי.