הוקלט ב"לייבו סטודיו", כפר סבא ביולי 2006.

סאונד ומיקס: ירון לנדסברג


עוד כשהייתי ילד קטן, כך אפיתי לכולם מאפים.
פריכים וחמים, טעימים לכולם, מלאים בהמון אהבה.
אמא אמרה: "שלא תיעלב, שלא תיקח ללב..
לא כולם יאהבו, לא כולם יהנו.."
אך אף פעם לא דמיינתי ש...

שיום אחד אמצא עוגה -
זרוקה! מעוכה על רצפה!
בוהה בי, לא כל כך מבינה...
איך הגיעה לשם, ועל מה?

לאיש שבוהה מבפנים יש צחוק נחמד מדי והוא רוצה לצאת..
(לצחוק על אחרים)

תמיד תהיתי אם כדאי..
שכבות של רוע יש במלאי.
שמחתי לי לאט, אולי...
ואם יהיה קצת רע, אז מה?

לאיש שמסתכל מבפנים יש נוף מגעיל מדי והוא רוצה לשבור
את העומד בדרכי.
לחסל את הטוב שאינו מסונכרן, שמגביל מדי...

אני נקי מדי, מוקדם מדי, ולבד.

ויום אחד מצאתי עוגה -
זרוקה! מעוכה על רצפה!
בוהה בי, לא כל כך מבינה..
איך הגיעה לשם, ועל מה?

ויום אחד מצאתי עוגה -
זרוקה, מעוכה על רצפה...
וביס אחד כבר נאכל.
גם הביס הזה מורעל.