עופר בור / דודה שרה |
בוקר בוקר,
פותחת,
פורסת,
בוחשת,
מורחת,
מגישה,
אוכלים יחד שישים שנה.
מפנה,
מנקה,
מדיחה,
מנגבת,
מסדרת,
הכל במקום, לבל תופרע מנוחתה.
הבוקר קם, חיכה בספל ריק,
אין פורס, אין בוחש, אין מורח.
בהה בפרורים המתמרדים,
הפקר קמטים במפיות,
התחתיות התכתמו בעצלתיים
כפיותיו איבדו דרכן ביער מגירות.
מילים מתפתלות במוחו הקרוע,
מרחפות על פני חלליו הקמוטים,
נועצות בו ציפורני הבנה,
אוחזות, קורעות בבשרו:
איננה איננה איננה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|