פעמוני זכוכית וזרקורים בכניסה,
כתבינו הרהוט להוט בחצר.
מאחורי הגדר ממתינים דרוכים
גדודי מספידים לשעת-שבר.

הלומי תשומת-לב הורים בתפקיד ההורים
ממלמלים מילים נכונות במצב לא-נכון.
אחד למיליון, בקומת עמודים אבודה
שנסגרה למחסן של פצצות לא-חכמות
.

צדיקים מפה ומשם יושבים בבורות בטחון,
שוברים את הראש,
מכתרים, מייתרים, מייצרים,
מפריעים את מנוחת השכנים.
סיוט משותף מתגשם
באופן פרטי לגמרי.

מדחיק מדופלם, אני מעביר תחנה,
לעמעם חרדתי,
שלא אשתתף בצערם,
פן יבולע.