תומר עובד / נשלטים |
עת לחזור מסורך זה עולה ביסורך,
עד עפר, עד כאב, עד אליך.
כי בתפר הדק, בצפיפות ומחנק,
את פניך הותירו כקדם.
הן רבות המילים ורבים הצלילים
ואנחנו נעים בם בחן.
על ריקוד החיים מתקלט אלוהים,
שממשיך להשליט את הקצב.
זו דממת האלחוט של הצע ואיכות,
שם אני ואף הם ולהפך.
משנה את תפיסת העצמה הרגשית,
כאשר חשיבה בם נכנסת.
אז שלא יספרו לך על מה ועל שום,
זה אני שבדרך אליך.
אל עוצמת הצלילים של מיתר הלבבות
שמושך בלי לשאול, מה הקסם?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|