נוגה ארצי / מפתח הלב |
כשרלוט ירה לעברי האורן הותיק
את מחטיו.
אילו היתה לו רוח גבית חזקה יותר
אולי היה מנסה לחכות את זיזו,
מתכופף ונוגח את צמרתו
בחזי.
אך, שלא כמותה, הוא שב ומחמיץ,
נאלץ לרצף את מרפסת ביתי
במחטים הדקים, העדינים,
שנשברים תחת רגליי
ומוציאים אותי מדעתי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|