התפשטה בזריזות, כשאור קלוש מתחשך מטפטף לתוך החדר
דרך התריס השבור,
הסתכלה רגע בצלליה מטפסים על הרהיטים המבולגנים
והתגנבה בשקט למיטה הגדולה.
אצבעותיה מרפרפות על גופך הרדום,
מתמזגת לא מתמזגת עם חלומך המשונה;
היא יודעת שלא אותה את מנשקת
לא אותה את מלטפת
ולא אותה את חולמת.

- נזרקת מהדלת אל שולחן המשרדים ומבטה בוער יותר מרגע
לרגע
מחכה לך שתבואי אליה ובמבט מלא תאווה
תפשיטי אותה ותטביעי אותה, במבטך, בגופך, בריחך.
תתמלאי כל כולך בריחה המשכר, הממכר,
כולאת עצמך בתוך קירות שאין לך
דרך
יציאה מהם.
את מעבירה יד משתוקקת בשערה
מלטפת את פניה הנעצמות,
ידה נשלחת אל בטנך מגששת אל תחתונייך -

מתעוררת אל תוך החדר החשוך
והדמות העירומה ששוכבת לידך, מלטפת את בטנך
אוהבת אותך חסרת אונים. את מרחמת עליה,
וגם קצת על עצמך,
כי את מכירה את האהבה הזו. כמה כוחנית
והורסת היא.
היא מנשקת את פנייך הנעצמות,
מוחך מתרוקן ממחשבות
ואת חוזרת אל שולחן המשרדים,
אל השדה השנייה, מאוהבת ומתומרנת.
מפנטזת וכושלת.
מלטפת
ובוכה.