|
למרות שהשלמנו עדיין עצוב
יותר מדי מריבות ופיוסים מכדי שזה יעשה אותי שמח
לפחות עכשיו כבר אין את תחושת הריק הזאת בפנים
לפחות עכשיו אני יכול לישון בשקט
לפחות עכשיו אני שליו
עדיין נעתקת נשימתי בכל פעם שאת כותבת
למרות שאלה כבר אינן מילים של מלחמה
עכשיו זאת שביתת נשק
עכשיו זאת אהבה
עדיין רעד בגופי כשאני חושב מה לכתוב
כשאני חושב על כך שאת תקראי
אני עדיין אוהב אותך
אני עדיין אוהב אותך רונה שלי
מוקדש לאהבתי הגדולה ביותר
אין דבר שישנה את החשיבות שלך בעיניי
|
|
|
רגע אחד...
החרגול הזה
שכולכם מדברים
עליו כל הזמן,
זה אני?
אופס.
אה, אני צריך
ללכת, אמא שלי
קוראת לי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.