עשב פורח, עץ גבוה,
פרח אדום, מלקט חום,
הולך ישר, מביט גבוה,
מוצא מנוחה, על ספסל בגינה.

ספסל בודד, מול עץ מתיימר,
עשב גבוה, במבט שובב,
מסתכל עליי, כמחכה לזמן,
לא הולך ולו לרגע.

מיתרי ליבי, נקרעו,
מנגינת חיי, אבדה,
חישוקי נפשי, התעקמו,
גלגלי רגשי, התפזרו.

נר דולק, חלון בודד,
מביט, מנגן,
על מיתר קרוע,
על איש פצוע.

זה שוב לא יחזור,
אותה תחושה של עולם,
אבדה לי, ברגע אחד,
לא תחזור היא לעולם.

תחושת עצב נורא,
צער וחלחלה,
כאב שמימיי לא חשתי,
כאב שמימיי לא הרגשתי.

מפרט פורט,
שיר מתנגן,
עצב חודר,
בצורה נוראה.