|
ריח של רפת שרוח שורקת הביאה...
הריח של דשא גזום אשר בלילה איבד מחריפותו...
קולו של תרנגול רחוק ברקע...
ירח שעדיין לא שקע, וחמה אשר עדיין לא המריעה...
וילד שבי עם זרועות פתוחות מקבל את העולם ומוזרותו...
ורוח אשר אינה מלטפת בקיץ...
ונוף של מפרס בודד בשארית כנרת...
זמזומי צרעות מעל עצי דקל...
וכל המרחב בשבילי ואינו שייך לי...
ואני אוהב אותו כך , אך חולם אחרת... |
|
|
מתוך קריאה
עמוקה ודייקנית
של הסלוגנים
בבמה, הגעתי
למסקנה שעד היום
לא פירסמתי משהו
שהיה גם מנוסח
יפה וגם התוכן
שלו היה עמוק
ופילוסופי, אז
בגילוי מרשים
אני מביאה
בפניכם את משפט
החכמה שצץ לי
בראשי לפני זמן
מה ומלווה אותי
עד היום,
והחלטתי לחלוק
אותו עמכם: "טוב
למות בעד
בימתנו"....
טושטוש לפחות
מנסה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.