אלכסנדר גילנסון / הרוח |
ניצוץ, ניצוץ שהדליק את ליבי,
זה ניצוץ שעמד מול השער,
זה ניצוץ שהיה על ידי.
אז מה אני מים או יער?
לכבות ת'שרפה אני לא רוצה,
שהלב ישרף אך רק לא מצער,
שהרוח תבוא ואותו תכבה.
ומי זאת הרוח השקטה הרוגעת,
כן בטח הרוח זו את,
שקטה, חמודה, משגעת,
את זו שמכבה את ליבי לאט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|