קטנה ואדומת שיער,
את שוב בוגדת בי.
משתהה לעוד סיגריה
בחדר צר של מאהב.
דרך תחרה שחורה -
רטיבות בלתי נראית
מפרידה עשן, והוא
רדום שוב עד כאב.
אני יודעת, את אוהבת
את מה שהוא עושה בך;
אדמוני-זקור כמוך
לא משנה שהוא אחר.
אבל עכשיו אני עושה אותך
קטנה ואדמונית שלי,
חלון שמעצמו נפתח -
כדאי שתתלבשי מהר.
[בהונות ניתקות מאדן,
תעופי בצליעה אליי
(הפעם הוא רצה בכוח,
אז כנף אחת שבורה).
החום שלי כובל-קורא לך,
מוזה שרלילית שלי.
כל הלילה שאוננתי;
מנסה לכתוב שירה.] |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.