בבוקר העיתון נראה לך לא מעניין
הכותרות שצועקות על המצב המשוגע,
אתה בוחר להתנתק ומעשן ומזיין
כל מה שזז, תופס קצת שקט, מתרחק ואז נרגע
מכל הבלאגן, מדליק מזגן, אוהב את זה כשקר
החורף שיבוא יביא איתו דברים מטורפים,
שומע שיר חדש ומשהו בו נשמע לך מוכר
מבין שזאת ההזדמנות לחשוב שהחיים יפים.

וזה כמו אבא שאמר שהאמת תמיד כואבת
שפשוט תוציא החוצה את מה שיש לך בפנים
וזה כמו אמא שבכתה ונשבעה שהיא אוהבת
גם אם בא לך לרגע לפנטז קצת על בנים
וזה כדור אחד לראש כשהשכנה שלך על ארבע,
היא ביקשה קפה שחור ועכשיו היא כבר מוצצת
הדירה שלך מזמן לא מכירה את מי שגר בה
לך תסביר שאין דבר כזה "לבחור",
כשהאמת שוב מתפוצצת.

בערב שוב אתה עסוק במלחמות עם הלווין
בערוצים מטופשים שמשדרים את השטויות
בכמויות, אתה שונא את זה וכבר לא מעוניין
לראות כוכב אחד מסכן שכנראה נולד להיות אידיוט
כמו כל הגיבורים המסכנים במציאות מורכבת
הקיץ שיבוא יביא איתו דברים ממש חמים,
עדיף לך להישרף חי בתוך מדורת השבט
אמרת משהו הגיוני גם אם היית על סמים

וזה כמו שאבא שחשב שהאמת תמיד כואבת
שצריך לצעוק את זה, את מה שיש לך בפנים
וזה כמו אמא שאיימה שעוד דקה והיא עוזבת
עד שבסוף תצא מזה, אולי בעוד כמה שנים
וזה כדור אחד לראש כי השכנה שלך על ארבע,
אווירה של בית זונות, שולחת יד ואז קורצת
המיטה שלך מזמן שונאת את כל מי שעבר בה
לך תסביר שאין מצב להשתנות,
כשהאמת שוב מתפוצצת.