בסופו של ערב ביצעתי עצירה בקופי טרי בדרכי חזרה הביתה. בעודי
ממתין לכוס הוויסקי שהזמנתי "סחבתי" מפית משכנתי לדלפק.

נשען הדלפק וראשי קל
חושב על נפש, על עולם ומלואו.
חושב על עכשיו, על מחר,
על אתמול.
רוצה לצאת, לדעת,
לעשות!

לאחר שכנוע קל הואיל הברמן לספק לי מספר תחתיות לכוס שהתמלאו
להן בשירבוטים.

יושב.
שותה.
תנועת כתפיים קלה, אחריה צוואר וראש
ובאיחור קל גם העיניים.
חולצה רפויה והילוך איטי
ומבט מהורהר על פניה.
יושב.
כותב.
כל-כך הרבה כוח בשביל עט אחד מסכן.